|
|
|
|
|
חברת תצפית - היחידה בישראל שאינה תלויה בספקי הביטוח הפנסיוני
תצפית, בהנהלת דן שפרינצק, עוסקת ביעוץ
בתחומי הביטוח הפנסיוני מזה 30 שנה. עיסוקה ביעוץ בלבד, בתחומי הפנסיה, ביטוח
מנהלים, קופות גמל ואקטואריה
בלבד, והעיקר - לצרכני הביטוח הפנסיוני בלבד. תצפית מחויבת כלפי כל לקוחותיה
כי אין היא מקיימת קשרים כלכליים - ישירים או עקיפים - עם קרן פנסיה,
חברת ביטוח, קופת גמל, סוכן ביטוח ובנק. המתיעצים עימה - שכירים, מעסיקים,
עצמאים, בעלי שליטה, משתתפים בקורסים מטעמה - מקבלים התחייבות בכתב כי החברה,
מנהליה ועובדיה אינם קשורים כלכלית - ישירות או בעקיפין - עם ספקי הביטוח
הפנסיוני הנזכרים לעיל.
בצד
עיסוקה של החברה ביעוץ פנסיוני, היא עוסקת באיזון משאבים בין בני זוג
מתגרשים – לפי בקשתם או בעקבות מינוי בית משפט, וכן משמשת "עד
מומחה" בבתי משפט ובבתי דין, בכל הקשור בביטוח פנסיוני.
בחודש יוני 2006 קיבלו יועצי חברת תצפית
רשיון יועץ פנסיוני, על פי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק ביעוץ
פנסיוני ובשיווק פנסיוני) התשס"ה – 2005.
למרות שהחוק מתיר ליועץ פנסיוני לקבל דמי
עמלה ("עמלת הפצה") מקרנות פנסיה ומחברות ביטוח שאליהן הוא מפנה את
המתיעצים עימו, החליטה חברת תצפית כי היא והיועצים הפנסיוניים העובדים בה לא
יקבלו דמי הפצה, שכן לדעת תצפית, מרגע שיועץ מקבל "עמלת הפצה" נגמרת
אי התלות של היועץ בגופי הביטוח הפנסיוני.
|
|
העמדת הבנקים בעמדה של
"יועץ פנסיוני" בלתי תלוי - מגוחכת
הרעיון המעוות של דמי הפצה נולד עקב הרצון
לפצות את הבנקים המסכנים אשר נפגע מטה לחמם בעת שאסרו עליהם להמשיך לנהל קופות
גמל בנקאיות ואילצו אותם להעביר את הקופות לניהול חברות ביטוח (שגם הן, כידוע,
מסכנות) וגורמים אחרים בשוק. האוצר החליט כי יתנו לבנקים את הכושר להיות
יועצים בלתי תלויים לביטוח פנסיוני כדי שריווחיותם הצנועה לא תיפגע חס וחלילה.
כידוע בעלי המניות של הבנקים בקושי חיים, והיה חשש כבד כי אם לא יימצא לבנקים
ענף חדש במקום קופות הגמל, ייקלעו בעלי המניות שלהם למחסור.
כדי להבטיח את יעוצם הנקי מפניות קבעו כי
בנק שיחתום על הסכם הפצה עם קרן פנסיה (או חברת ביטוח), יהיה חייב להיעתר לכל
קרן פנסיה בשוק אשר תבקש לחתום עימו על הסכם הפצה, ובאותם תנאים בדיוק. לכאורה
– סגרו את הבנק מפני התחכמויות.
אך מה יקרה אם תהא קרן פנסיה שלא תרצה
לחתום על הסכם הפצה עם בנק כלשהו ? זאת לדעת - דמי הפצה אמורים לבוא מתוך דמי הניהול שקרן הפנסיה גובה.
נניח כי קרן הפנסיה תודיע ברבים
כי היא תיתן לכל חבריה את עמלת ההפצה בצורת החזר דמי ניהול: הבנק צפוי היה
לקבל מקרן הפנסיה 0.25% לשנה מהיתרה הצבורה - אותה קרן תודיע לחבריה כי במקום
לשלם דמי הפצה לבנק היא תוותר
לטובתם על 0.25% לשנה מהיתרה הצבורה. באופן זה ייתכן כי דווקא קרן זו תהא
הכדאית ביותר, והבנקים יהיו חייבים על פי החוק לייעץ למתייעצים עימהם להצטרף לקרן זו – היחידה שלא מוכנה
לשלם להם עמלת הפצה. היש בישראל אדם שיאמין כי הבנקים ימליצו דווקא על קרן
פנסיה שאינה משלמת להם עמלת הפצה, בעוד שכל האחרות מוכנות ?
כאן המקום להעיר כי בחירה כלכלית אינה מעשה
מתחום מדע מדויק, ואף אינה מתקרבת לתחום. יהיה מי שיגיד כי דמי ניהול נמוכים
הם גולת הכותרת של השוואה כלכלית, ויהיה מי שיאמר כי התשואה בשנתיים האחרונות
היא החשובה ביותר, ואחר שיאמר כי התשואה ב-6 השנים האחרונות היא שאמורה לקבוע
וכך הלאה. בדברים אלה יש רמז כי אם מישהו מתומרץ ע"י גוף מסויים, לא תהיה
לו בעיה לבסס המלצה עליו, וגם אם יהיו רבים שיגחכו על ההמלצה, קשה יהיה כקריעת
ים סוף, אם בכלל, להוכיח את חוסר ההגיון שבהמלצה. הדבר מזכיר לנו כי לפני מספר
שנים, יועץ אחד (בכיר לשעבר במשרד האוצר, אשר הוסיף לעיסוקיו גם יעוץ בעניני
ביטוח פנסיוני לאחר שהפך ליועץ פרטי), ערך תחרות בין קרנות הפנסיה עבור ארגון
המורים התיכוניים, ותוצאותיה הראו כי קרן הפנסיה מבטחים וקרן הפנסיה פיסגה של
סוכן הביטוח מנחם קלי זכו בתחרות. בעקבות ביקורת קשה על התוצאות המוזרות –
בעיקר על הבחירה בפיסגה - ארגון
המורים התיכוניים ביטל למעשה את הבחירה.
בהקשר ל-0.25% מהיתרה צצה כבר עובדה: בנק
גדול מאד שמנהל מו"מ עם חברת ביטוח גדולה, מסרב להסכים כי אם אדם שיתיעץ
עימו יהיה קשור גם בגוף אחר (נניח "חברים ומרוויחים" שהיה בהנהלת
רחל תורג'מן, מקורבתו של שר הביטחון עמיר פרץ) שמקבל 0.25% מהיתרה הצבורה,
הבנק יוותר על דמי ההפצה בשיעור של 0.25%, שכן אחרת לא תיוותר לחברת הביטוח
ולו אגורה אחת מדמי הניהול בשיעור של 0.5% מהיתרה הצבורה. נוסיף כי קרנות
הפנסיה גובות דמי ניהול בשיעור של 6% מהפרמיה (בנוסף ל-0.5% לשנה מהיתרה
הצבורה), ולכאורה לא אמורה להיות להן בעיה, אבל רובן מחזירות לחלק גדול
מחבריהן (קבוצות גדולות), 3% או 4%
מתוך ה-6 (בנוסף ל-0.25% לשנה מהיתרה הצבורה), וכנראה לא תהיה אחת
שתסכים להישאר עם דמי ניהול 0% מהיתרה הצבורה ורק 2% מהפרמיה. בקיצור – מלחמת
חורמה תתרחש בענין שיעור דמי ההפצה, ויהיו מי שירצו כי נאמין שתוצאות המלחמה
לא ישפיעו על היעוץ שהבנקים יעניקו. צחוק גדול !
ונוסיף נדבך לגיחוך שבהעמדת הבנקים על תקן
של יועצים בלתי תלויים: לכל אדם בישראל ולכל גוף כלכלי, יש בנק אשר בעזרתו הוא
מנהל יחסים כספיים. בין אלה מצויות גם קרנות פנסיה וחברות ביטוח. סביר להניח
כי קרן פנסיה היא לקוח רצוי בבנק. נתאר לעצמנו כי קרן פנסיה מסוימת קשורה
ביחסים כאלה עם בנק מסוים. ונניח שאותה קרן פנסיה כורתת עם בנק הסכם דמי הפצה. ונניח שקיימות עוד קרנות
פנסיה שחתמו על הסכם הפצה עם אותו בנק, אך הן אינן מלקוחות הבנק. לבנק יהא
תמריץ להפנות את המתיעצים דווקא אל קרן הפנסיה שמפרנסת אותו ברגיל – הלא כן ?
והנדבך הקודם קשור במשהו נוסף: ייתכן
שההסכם הראשון שייחתם בין בנק לבין קרן פנסיה יקבע דמי הפצה גדולים – המרביים
המותרים בחוק – 0.25% לשנה מהיתרה הצבורה, עם קביעה כי ה-0.25% ישולמו לבנק,
גם אם כבר קיים גוף שמקבל 0.25%
מהיתרה הצבורה. דבר זה ייתכן אם מדובר בקרן פנסיה, שהיא והבעלים שלה – חברת
ביטוח – הן לקוחות טובות של
הבנק, ולבנק יש תקווה כי הן ימשיכו להיות לקוחות טובות. אף חברת ביטוח אחרת
(שיש לה גם קרן פנסיה) לא תסכים לוותר על דמי העמלה אם מישהו כבר מקבל 0.25%,
וזאת הואיל וחברות הביטוח האחרות (על קרנות הפנסיה שלהן) אינן מקיימות קשרים
כלכליים ענפים עם אותו בנק.
במקרה זה יש חשש רציני כי הבנק ימליץ תמיד על קרן הפנסיה המסוימת.
כאן יצוצו המיתממים ויגידו כי איננו חברה
של קניבלים, אלא חברה של בני תרבות, וצריך לסמוך במידת מה על הבנקים שינהגו
איפוק ובאמת ימליצו על הטוב ביותר – גם אם אין הם מקבלים עמלת הפצה, גם אם אין
להם רווח צדדי אחר. וכאן נצוץ אנחנו ונאמר: הרי את חוק היעוץ המציאו כדי שלא
יהיו ניגודי אינטרסים מובנים. הרי יכלו לחוקק חוק שכל סוכן ביטוח חייב להמליץ
על הטוב ביותר, וכי כל גוף שסוכן ביטוח ממליץ עליו חייב לשלם לסוכן דמי הפצה.
את זאת לא עשו: על הבנקאים סומכים כי ייתנו יעוץ נקי מפניות למרות ניגודי
האינטרסים, ועל סוכני הביטוח אין סומכים.
|
לסוכני ביטוח מותר ליעץ,
אך חובה עליהם לציין בריש גלי כי אינם "יועץ פנסיוני"
קיימים בארץ כ-9000 סוכני ביטוח, ורובם
ככולם הציגו את עצמם במרוצת השנים כיועצי ביטוח וכידידי לקוחותיהם, וכן מצויים
אנשים וגורמים אחרים שהציגו את עצמם כ"יועצים בלתי תלויים",
כ"לא מייצגים ספקי ביטוח פנסיוני", כ"עצמאים". אף אחד מהם
לא היה מוכן להתחייב כי אין לו קשר כלכלי ישיר או עקיף עם ספקי הביטוח
הפנסיוני, וספק גדול הוא אם יהיו כאלה שיחתמו על העדר קשר כלכלי כנ"ל ועל
הודעה כי אינם מקבלים – וכי לא יקבלו – עמלת הפצה.
סוכני ביטוח מתוחכמים הקימו חברות בבעלות
סוכנות הביטוח שלהם, אשר אותן ייעדו למתן יעוץ בלבד, כדי לשוות להן דמות של
"יועץ" שאין לו קשר עם הגורמים המעונינים - ספקי הביטוח הפנסיוני.
הדבר היחידי שאין הם יכולים לטעון הוא כי אין לחברה החדשה קשר כלכלי ואחר עם סוכנות הביטוח.
ברור הדבר כשמש כי סוכן ביטוח – בין אם הקים חברה נוספת בין אם לא הקים - אינו רשאי לשמש כיועץ פנסיוני וכי חלה עליו החובה –
לפי החוק – ליידע את לקוחותיו כי יש לו זיקה כלכלית למוצרים שאותם הוא משווק,
וכן עליו לידע אותם כי הוא אינו יועץ פנסיוני. אם יש לו אתר באינטרנט עליו
לכלול באתר הודעה כזו.
ההשוואות הכלכליות המעטות שהוצגו עד היום
ע"י חברות הבת של סוכני הביטוח, הפנו את המתיעצים לבניית תיק ביטוח
פנסיוני אישי שאינו ממצה את מלוא האפשרויות הגלומות בתוכניות הקיימות בשוק כדי
להיטיב עם המבוטחים.
דוגמה כללית אחת: כל סוכני הביטוח וחברות של סוכני הביטוח
אשר נותנות יעוץ, המוכנים בכלל לכלול בתיקי המבוטחים גם קרן פנסיה, מראים לכל אדם ללא יוצא מהכלל כי
כדאי לו לעשות שילוב בתיק הביטוח הפנסיוני שלו בין ביטוח מנהלים וקרן פנסיה,
אך כמעט תמיד מראים לו כי לא כדאי לו לבטח בקרן פנסיה יותר משליש ממשכורתו,
ובכל מקרה - לא יותר ממחצית משכורתו. ומה האמת ? כל אדם - בכל גיל - המתחיל את
ביטוחו הפנסיוני ייטיב עם עצמו מאד אם יבטח בקרן פנסיה את כל משכורתו כולה, עד
התיקרה האפשרית בקרן פנסיה, משמע יפריש לקרן עד 20.5% מכפליים השכר הממוצע
במשק כפי שמשמש את הביטוח הלאומי – כיום 15,074 ₪. משמע הסכום המרבי כיום
שניתן להפנות לקרן פנסיה –
3,090 ₪ בחודש.
דוגמה כללית שניה: אומרים לאדם בן 45 או מבוגר יותר, כי אחד החסרונות של קרן פנסיה עבורו
הוא כי בקרן הפנסיה פנסית הנכות ופנסית השאירים נמוכות, בעוד שבביטוח מנהלים
הוא אינו מוגבל בתחומים אלה. קימת כאן הטעיה גדולה, שכן בן ה-45 יכול להפנות
אל קרן הפנסיה את כל תקציבו כמעט, וחלק קטן שלו יפנה אל חברת ביטוח לרכישת
ביטוחי פטירה ונכות משלימים, ובאופן זה ימכסם את זכויותיו בתקציב כולל נתון.
כמו-כן ניתן לרכוש בקרן פנסיה מסלול עתיר ביטוחי פטירה ו/או נכות והדבר כדאי
שכן עלותם הפנימית בקרן פנסיה קטנה מעלותם בחברת ביטוח.
דוגמה טובה לטשטוש דמות שעשוי להיווצר בין
יועץ פנסיוני לבין משווק פנסיוני (או סוכן פנסיוני או
סוכן ביטוח), נותנים הנהלת התעשיה האוירית וארגון עובדי התעשיה האוירית. לקראת
ראשית שנת 2007 כתב יו"ר ארגון העובדים, ח"כ חיים כץ, לעובדי
התע"א, כי הוחלט להעמיד לרשות העובדים לשם מתן יעוץ אישי, את חברות
"בנפיט" ו"שקל". אין זכר במכתב לעובדה כי בנפיט ושקל הן
סוכנויות ביטוח. יש, כמובן,
סכנה שעובדים לא יידעו שהיעוץ שהם מקבלים ניתן ע"י גורמים שיש להם ברגיל
אינטרסים חזקים באשר לתוכניות שאליהן הם מפנים, ואינטרס חזק מאד להמליץ
לעובדים להקפיא את מבטחים הותיקה (שעימה אין לסוכני ביטוח אלה כל קשר כלכלי)
ולהפנות את דמי הגמולים המתפנים אל תוכניות שמיטיבות עם סוכני הביטוח – קרן
פנסיה מסוג החדשות, וביטוח מנהלים. כמובן, אין זה הכרחי שהיעוץ יהא לא-הוגן,
אך ניגוד הענינים שנוצר זועק לשמיים.
אף נוסיף כי כותבי המכתב נקבו במחיר שהעובדים יצטרכו לשלם בעד היעוץ
(85 ₪+ חצי שעת עבודה שתנוכה מהחופשה) – שהוא תשלום שהיה נחשב לקטן מאד אילו
ניתן ע"י יועץ פנסיוני. למען שלמות הדברים נספר שכותבי המכתב הדגישו כי
אם עובד ירצה להיעזר ביועץ אחר הוא רשאי לעשות כן "על חשבונו" .
לענין זה יש להעיר משני הבטים. אם כותבים לעובד כי הוא יכול להשתמש ביועץ אחר,
רמז הוא הדבר כי בנפיט ושקל הם "יועץ" בעוד שהם "סוכן
ביטוח" או "משווק פנסיוני" או "סוכן פנסיוני" אך הם
אינם "יועץ פנסיוני" או "יועץ". אם ועד העובדים ו/או הנהלת
התע"א משתתפים בעלות היעוץ, תישאל השאלה מדוע לא ישתתפו באותו סכום גם
בעלות היעוץ של "יועץ אחר". ואם הם אינם משתתפים – לשם מה הדגישו כי
העובד ישלם ליועץ אחר "על חשבונו". הרי גם ליועצי בנפיט ושקל הוא
משלם "על חשבונו".
לסיכום דברים אלה: אם עד לפני מספר שנים,
המונים נפלו בפח כשהתיעצו עם סוכני ביטוח, כיום רוב בני האדם יודעים שלא כדאי
להתיעץ עם סוכן ביטוח, אך רבים מאלה שהתפכחו מהטעות, נופלים בפח שוב, בהאמינם
כי נותני עצות שהם סוכני ביטוח אך לא מצוין כי הם סוכני ביטוח, כשרים הם לייעוץ פנסיוני כמו יועץ
פנסיוני, וכי להבדלים בין המונחים אין חשיבות וכי היטפלות להבדלים אינה אלא
דקדוקי עניות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
