ההמלצות שלהלן יכולות לאפשר לכל המבוטחים כמעט בביטוח פנסיוני לדעת כיצד לנהוג בביטוחם הפנסיוני, ולכל מי שלא מצוי עדיין בתוכנית כלשהי - באיזו תוכנית לבחור.
:בעמוד זה
המבוטחים בקרנות הפנסיה ההסתדרותיות והאחרות אשר האוצר השתלט עליהן	.1
המבוטחים בקרנות הפנסיה הלא-הסתדרותיות אך דומות להן	.2
חברי הקרנות הותיקות שאינן הסתדרותיות ואשר נוסדו לפני 1995 אך אחרי שנת 1980	.3
המבוטחים במסגרת פוליסות ביטוח מנהלים ובתוכניות ביטוח חיים אחרות	.4
ייתכן כי כדאי לשמור את פוליסת ביטוח המנהלים כתוכנית שניה	.5
החוסכים בקופת גמל לתגמולים ו/או לפיצויים	.6
חסרי תוכנית ביטוח פנסיוני כלשהי	.7
בהכללה – לא כדאי לעשות שילוב בין תוכנית הפנסיה החדשה לבין תוכניות חברות הביטוח	.8
קרנות הפנסיה מסוג "כללית" צפויות להיות טובות יותר מפוליסות קצבה של ביטוח מנהלים, רך לו מקופת גמל לתגמולים ולפיצויים או מפוליסה הונית	.9
באילו נסיבות כדאי להפנות כספים לחברת ביטוח	.10
המלצות תקפות לגבי שכירים, עצמאים ובעלי שליטה	.11
כאשר מקבלים המלצות – לתבוע אותן בכתב	.12
כאשר נעזרים בסוכן ביטוח, לטבוע ממנו גם השוואה כלכלית - בכתב	.13
באיזו מבין קרנות הפנסיה מצויה תוכנית הפנסיה החדשה הטובה ביותר	.14
...	.15
המבוטחים בקרנות הפנסיה ההסתדרותיות והאחרות אשר האוצר השתלט עליהן
מדובר ב"מבטחים", "קרן מקפת", "קרן הגימלאות המרכזית לעובדי מוסדות ההסתדרות" (ק.ג.מ.), "נתיב", "קרן לביטוח פועלי הבנין", "קרן לביטוח פועלים חקלאים", "קרן הגימלאות של חברי אגד", "קופת הפנסיה לעובדי הדסה".
מדובר בחברי קרנות אלה שהצטרפו אליהן לפני שנת 1995, ואשר לפי החלטת הממשלה הם נחשבים לותיקים שחלות עליהם תקנות קרנות הפנסיה שהיו בתוקף לפני החלטת הממשלה. בג"צ קבע כי מי שהצטרפו לקרנות הפנסיה בחודשים ינואר-מרס 1995, יוכלו להשתייך לתוכנית הותיקה, אך ייהנו מזכויות המושתתות על אג"ח ממשלתיות בעלות תשואה ריאלית נמוכה מזו הנהוגה לגבי החברים שהצטרפו בשנת 1994 או לפני כן. כאן נעיר כי קרנות הפנסיה הותיקות כבר אינן מקבלות אג"ח חדשות בריבית של 5.5% לשנה כפי שהיה בעבר, אלא 4.86% לשנה, וכך יילך במרוצת השנים ויקטן בהדרגה חלק הפרמיה החדשה המגיעה לקרנות ממבוטחים, אשר מושקע באג"ח המבטיחות תשואה, עד שיגיע ל-30% מהפרמיה, והחלק המושקע בשוק החופשי יהיה 70% מהפרמיה) משמעות ההחלטה לגבי המצטרפים בחודשים ינואר – מרס 1995 היא כי זכויותיהם יהיו פחותות מאלה שהצטרפו קודם לכן, אך יהיו מעט גדולות יותר – בדרך כלל – מאלה אשר בקרנות הפנסיה החדשות, ולא תחול הגבלה על המשכורת המבוטחת של כפליים השכר הממוצע במשק. אגף שוק ההון במשרד האוצר תירגם כפי הבנתו את החלטת בג"צ להענקת 1.6% לכל שנת ותק (במקום 2%), לכל המצטרפים לקרנות הפנסיה הותיקות בתקופת שלושת החודשים ינואר – מרס 1995. למי שהצטרפו לקרן פנסיה ותיקה בחודשים אלה (ינואר –מרס 1995) כדאי לבדוק אם כדאי לו להמשיך בה. למי שהצטרפו לקרנות הפנסיה הותיקות לפני שנת 1995, קרוב לודאי כי כדאי להמשיך.
חברי הקרנות הותיקות שמלאו 420 חודש (35 שנה) לתשלומיהם לקרן הפנסיה, אמורים לשקול הפסקת ההפרשות לקרן והפנייתן לתוכנית אחרת, הואיל ולא אפשר לקבל יותר מ-70% שנובעים מ-35 שנה. עם זאת יש להזהיר כי לא תמיד כדאי להקפיא את הזכויות. לאלה אשר כדאי להם להמשיך בקרן שבה נהוגה שיטת 3 השנים האחרונות (כל הקרנות הנ"ל, להוציא מקפת וק.ג.מ) כדאי להגדיל ריאלית את המשכורת הקובעת ב-2% לשנה, החל ב-1.10.03, לעומת הממוצע הממודד של המשכורות שביטחו בקרנות אלה ב-36 החודשים שקדמו ל-1.10.03. בנסיבות מסוימות (לצעירים יותר מביניהם) כדאי אף להגדיל את המשכורת המבוטחת מעבר ל-2% לשנה. למבוטחים בקרן מקפת ובק.ג.מ. כדאי בדרך כלל להמשיך בקרנות ותיקות אלה ואף להגדיל את ההפרשות אליהן בעת ששכרם מאפשר הגדלה, אף מעבר ל-2% לשנה. לאלה שמצויים בקרנות הותיקות שבהן נהוגה גם שיטת 3 השנים האחרונות, כדאי להיזהר מגידול מהפכני בשכר המבוטח, שכן בקרנות אלה רק חלק מהגידול יבוא לידי ביטוי בפנסיה, ויתכנו מצבים שבהם יהא כדאי יותר להקפיא את החברות מאשר להמשיך לשלם לקרן הפנסיה. לכל חברי הקרנות הותיקות הנ"ל מותר לבטח את שכרם הגדל אף יותר מ-2% לשנה, אך באלה אשר בשיטת 3 השנים האחרונות, הגידול בשכר מעבר ל-2% לא יתרום את מלוא התרומה בקרן הפנסיה. במקפת ובג.ק.מ שבהן היתה נהוגה שיטת הממוצעים גם לפני ההשתלטות של האוצר, ההפרשות מגידול השכר מעבר ל-2% לשנה – תורמות את תרומתן המלאה. מבוטחים העוזבים את מקום העבודה וממשיכים חברותם כבודדים בקרן, אינם רשאים לעבור את מיגבלת גידול השכר הנ"ל של 2% לשנה, או ליתר דיוק – אם יגדילו בשיעור גדול יותר, לא ייהנו מגידול הפנסיה הודות לסכומי ההפרשה החורגים. עם זאת – יקבלו בחזרה את הכספים שאינם תורמים לפנסיה, כשהם צמודים למדד אך ללא ריבית. העוזב מקום עבודה הקשור בקרן פנסיה ותיקה כנ"ל ויחזור ולא המשיך כבודד, רשאי לחדש חברותו אם לא עברו יותר מ-24 חודש מעת שהפסיק חברותו, וכן אם הגיע אל מקום עבודה אחר שקשור עם קרן ותיקה כנ"ל, לפני תום 24 חודש מעת שהפסיק לשלם. אם חזר לשלם לקרן ותיקה בגיל אשר בעת החזרה לקרן או בעת הצטרפות לקרן ותיקה אחרת, לא נותרו לו כבר 10 שנים עד גיל הפרישה הרגיל שלו, לא ייהנה מביטוח אובדן כושר עבודה, וייהנה מביטוח פטירה של מקפיא זכויות. ראוי להזהיר כי בקרנות בשיטת 3 השנים האחרונות (כל הותיקות הנשלטות ע"י האוצר, להוציא מקפת וק.ג.מ.) כי מי שמשכורתו המבוטחת קטנה ממועד מסויים ואילך, לא יזכרו לו חסד נעורים והוא יקבל את הפנסיה לפי המשכורת ב-3 השנים האחרונות. גזל זה – ברשות האוצר שהוא למעשה הבעלים של קרנות הפנסיה האלה – מתרחש כבר זמן רב, ומתנהלים משפטים נגד קרן הפנסיה מבטחים. הנבזות של קרן זו – בחסות אגף שוק ההון במשרד האוצר - מגיעה למצב שבו היא טוענת כי מי שביטח שכר של 10,000 ₪ במשך 32 שנה, ולאחר מכן ביטח במבטחים חצי מישרה – 5,000 ₪ (והמחצית השניה - במקום אחר) - במשך 3 שנים - יקבל בסוף 70% מ- 5,000 ₪.
המסקנה בינתיים להיזהר מאד מהקטנת המשכורת המבוטחת, ואם המציאות גוזרת על המשכורת לקטון, כדאי להקפיא את הזכויות, ואז אולי יהיו בסוף פחות אחוזים אולם ממשכורת אשר לפני ההקטנה – כשהיא צמודה למדד. במקפת ובק.ג.מ. הבעיה הזאת אינה קימת.
לסיכום ענין הכדאיות של המשכת החברות בקרנות הפנסיה הותיקות: בדרך כלל כדאי להמשיך בחברות בהן, אך מי ששכרו המבוטח גדל בשיעור גדול, או ירד בשכרו והוא חבר בקרן פנסיה שנהוגה בה שיטת 3 השנים האחרונות, מי שהצטרף לקרן ותיקה בחודשים ינואר – מרס 1995, מי שהמשיך בקרן ותיקה כחבר בודד, גברים שהם בני 40 או פחות, מי שהגיע כבר ל-420 חודשי חברות, ומי שמבטחים חלק מישרה בקרן ותיקה שנהוגה בה שיטת 3 השנים האחרונות – לכל אלה כדאי לבדוק אם כדאי להם להמשיך לשלם.
המבוטחים בקרנות הפנסיה הותיקות הלא-הסתדרותיות אך הדומות להן
הכוונה לחברי "גילעד" (שנוסדה "ע"י הסתדרות המזרחי), ולחברי קרן הפנסיה של ה.ע.ל. המבוטחים בתוכנית דומה להסתדרותיות, וכן לחברי "מגן" – קרן פנסיה שונה מההסתדרותיות האחרות, אך היא ותיקה.
לכל אלה כדאי להמשיך בחברותם במסגרתן. הזכויות בקרנות אלה נשארו בעינן, לרבות גיל הפרישה.
חברי הקרנות הותיקות שאינן הסתדרותיות ואשר נוסדו לפני 1995 אך אחרי שנת 1980
מדובר ב"תשורה", "עמית", "עתודות", "עתידית", "יוזמה". מדובר בחברי קרנות אלה שהצטרפו אליהן לפני החלטת הממשלה בסוף מרס 1995, ואשר לפי החלטת הממשלה הם נחשבים לותיקים שחלות עליהם תקנות קרנות הפנסיה שהיו בתוקף לפני החלטת הממשלה. בג"צ קבע כי מי שהצטרפו לקרנות אלה בחודשים ינואר-מרס 1995, יוכלו להשתייך לקרנות הותיקות, אך זכויותיהם יושתתו על תנאי השקעה פחות טובים. לותיקים אלה כדאי להמשיך בתוכניתם הקיימת. יש לנו הסתייגות קשה מהתוכניות של "עתידית" ו"יוזמה", וכלל לא בטוח כי הן טובות יותר מהתוכנית החדשה שתהיה בקרנות הפנסיה, אך הן בודאי טובות יותר מתוכניות חברות הביטוח ומקופות הגמל לתגמולים ולפיצויים.
המבוטחים במסגרת פוליסות ביטוח מנהלים ובתוכניות ביטוח חיים אחרות
יש להתחשב במצב הבריאות כששוקלים ביטול פוליסה או הקטנת היקפה כדי לעבור לתוכנית הפנסיה לפני שנתייחס לפוליסות ביטוח המנהלים או ביטוח חיים אחר, יש לנו הסתייגות חשובה אחת מהמלצותינו למחזיקים בפוליסות ביטוח כלשהן: אם מצב הבריאות של השוקל החלפת הפוליסה שלו בתוכנית הפנסיה אינו תקין, הוא חייב לעצמו בדיקה מיוחדת, שכן בתוכנית החדשה של קרנות הפנסיה הוא לא ייהנה מביטוחי הפטירה והנכות במשך 5 השנים הראשונות, למקרה שאירוע הפטירה או הנכות יהיו תוצאת הליקוי בבריאות שהיה בעת שהצטרף לתוכנית הפנסיה. אף ייתכן כי לא יתקבל בכלל אל קרן פנסיה.
פוליסות שנולדו ב-2004 והלאה מדובר בפוליסות מסוג פרופיל – אלה שנוהגות בכל חברות הביטוח, משנת 2004 ואילך (פרופיל הוא שם הסוג בכלל ביטוח, ובחברות האחרות השמות שונים. לכלל ביטוח היו פוליסות מסוג פרופיל – זוועה בהתגלמותה – לפני 2004). פוליסות אלה מחייבות ברגיל בדמי ניהול רצחניים: 13% מהפרמיה ב-5 השנים הראשונות, אחוז אחד פחות מידי שנה, עד שמתיצב על 5% בשנים שנותרו. בנוסף לכך – מי ניהול בשיעור של 1% לשנה מהיתרה הצבורה. ניתן להתמקח על דמי הניהול, ואפשר לרדת עד 0% מהפרמיה (ועדיין להישאר עם 1% לשנה מהצבירה – לא להסכים לשיעור גדול יותר). ליחידים קשה יהיה להשיג שיעור של 0% מהפרמיה, ולכן ניתן להסכים לשיעור של עד 3% מהפרמיה (ועדיין להישאר עם 1% לשנה מהיתרה). מומלץ לא להתעצל, ולחפש סוכן ביטוח שיסכים. בנלווה לפוליסה ניתן לרכוש ביטוחי אובדן כושר עבודה ופטירה, והתעריפים מניחים את הדעת. תמיד כדאי לזכור כי גם כאשר פוליסות אלה נמכרות בתנאים טובים, עדיין כדאי יותר לרכוש קרן פנסיה, ובדרך כלל רק לאחר שממצים את התיקרה האפשרית בקרן פנסיה, בא בחשבון להצטרף לתוכנית מסוג פרופיל.
פוליסות שנולדו ב-1991 או מאוחר יותר אם מדובר בפוליסות ביטוח שנרכשו בינואר 1991 או מאוחר יותר, קרוב לודאי שכדאי להפסיקן מיד ולעבור לתוכנית הפנסיה החדשה בקרנות הפנסיה. פוליסות אלה אינן מבטיחות תשואה מסוימת, וכדי שהן יהיו כדאיות יותר מתוכנית הפנסיה החדשה, חברות הביטוח אמורות להשיג בשוק תשואה ריאלית של יותר מ-4% נטו בשנה - ואין יסוד סביר להניח כי לאורך זמן הן אומנם ישיגו תשואה כה גבוהה. ביטוחי הפטירה והנכות בחברות הביטוח יקרים הרבה יותר מהעלות הפנימית שלהם בקרן הפנסיה, ודמי הניהול הגלומים בתוכנית גבוהים יותר מאלה הקיימים בקרן הפנסיה. ההסתלקות מהפוליסות האלה צריכה להיעשות בזהירות, עקב העובדה שחלקן אינו מקנה ערך פדיון הוגן ב-5 השנים הראשונות לחייהן. פוליסות שנרכשו בשנת 1990 אם מדובר בפוליסת ביטוח שנרכשה בשנת 1990, כדאי מאד להפסיקה ולעבור לתוכנית הפנסיה החדשה של קרנות הפנסיה. עם זאת, אם יש במסגרתה גם ביטוח אובדן כושר עבודה, יש הסתברות כלשהי - אומנם נמוכה - כי עקב העובדה שתעריפו של ביטוח אובדן כושר עבודה אינו גדל עם השנים, המשכת פוליסה זו כדאית יותר מאשר הצטרפות לתוכנית הפנסיה החדשה. כאמור, ההסתברות נמוכה, אך איננו יכולים לתת המלצה חד-משמעית לעבור לתוכנית הפנסיה החדשה מבלי לקיים בדיקה פרטנית. פוליסות שנולדו בשנת 1989 או לפני כן אם מדובר בפוליסה שנרכשה בשנת 1989 או קודם לכן, איננו יכולים לתת המלצות חד-משמעיות, אלא לפי הפירוט כדלקמן: אם מדובר בפוליסה שאין בה ביטוח אובדן כושר עבודה, אך היא מסוג "ביטוח מעורב" או מסוג "עדיף" (= "יותר", "מיטב", "עדי", "מניב", "מעולה", "עדי" - שמות שונים לאותה תוכנית - בחברות הביטוח השונות), כדאי להפסיקה מיד (סילוק=הקפאה), ולהתחיל בתוכנית הפנסיה החדשה. המלצה זו תקפה בין אם מדובר בפוליסה ש-28% מהפרמיה שבמסגרתה מוקצים לרכישת ביטוח למקרה פטירה (ריסק), בין אם מדובר בפוליסה שמרכיב הריסק בפרמיה הוא 10% בלבד. רק אם סוכן הביטוח יסכים להסדיר כי יופסק לחלוטין מרכיב הביטוח למקרה פטירה, וכי כל הפרמיה תופנה מעתה לחסכון - במסגרת אותה פוליסה המבטיחה ריבית בשיעור של 4% לשנה ריאלית - רק אז כדאי לשקול המשכת קיום פוליסה זו, אך צריך לרכוש ביטוח למקרה פטירה חדש - בתעריפי "ספיר1" או "ספיר5" או "שביט1" או "שביט5" או "אור1" או"אור5" - המפורטים במקום אחר. אם המבוטח זקוק לביטוחי פטירה ונכות - לשניהם – קרוב לודאי שבכל מקרה כדאי לו לעבור לקרן פנסיה חדשה. אם מדובר במצב כמתואר בפיסקה הקודמת, אך בפוליסה יש גם ביטוח אובדן כושר עבודה, אין לנו המלצה אוטומטית להפסיק את הפוליסה ולעבור לתוכנית הפנסיה החדשה. הדבר מחייב בדיקה. עם זאת, אם היחס בין ביטוח הריסק והחיסכון בפוליסה הוא 72:28, והסוכן אינו מוכן להקטין את היחס ל-90:10קרוב לודאי שיהיה כדאי להסתלק מהפוליסה למרות קיומו של ביטוח אובדן כושר עבודה. המחזיק בפוליסה ותיקה, ויש לו פוליסה נוספת שהונפקה בשנת 1991 ואילך, אמור להתיחס אליהן באופן שונה - כל אחת לפי המומלץ לעיל לגבי בנות סוגה.
ייתכן כי כדאי לשמור את פוליסת ביטוח המנהלים כתוכנית שניה
ראוי להסב את תשומת הלב לכך שבתוכנית הפנסיה החדשה לא אפשר לבטח שכר העולה על כפליים השכר הממוצע במשק, ואז מי שמשכורתו גדולה מסכום זה, יכול לשקול הקטנת ההפרשות לפוליסה שלו, אך להמשיך בקיומה לשם קליטת ההפרשות מחלק השכר החורג מכפליים השכר הממוצע במשק. במקרה שיש לו ביטוח אובדן כושר עבודה, אף ייתכן שכדאי לו להפעיל את מלוא השפעתו על סוכן הביטוח שיתיר לו לקיים את ביטוח אובדן כושר העבודה ברמתו המקורית, ורק הפרמיה לביטוח ריסק ולחיסכון תפחת. כמו-כן, ראוי כי ינסה להקטין את חלק הפרמיה המופנה לריסק, ולהעמידו על 10% לכל היותר מהפרמיה הכוללת המופנה לביטוח למקרה פטירה ולחיסכון. גם מי ששכרו מתקרב אל כפליים השכר הממוצע במשק (שני שלישים ויותר מכפליים השכר הממוצע במשק), ראוי כי ישקול להשאיר את הפוליסה בתוקפה, אך ברמה נמוכה מאד, כדי שבעתיד - אם השכר יעבור את כפליים השכר הממוצע במשק - יוכל להיעזר בה לקליטת העודפים. פוליסת ביטוח מעורב אינה מאפשרת שינוי היחס בין ביטוח למקרה פטירה וחיסכון, אך ניתן להשאיר בתוקף מלא את ביטוח אובדן כושר העבודה, גם כאשר מקטינים את הביטוח הבסיסי (הביטוח המעורב שיש בו ביטוח למקרה פטירה וחיסכון).
כשמדובר בשכיר, פוליסות שהחלו את חייהן לפני 1991, לא אפשר להמשיך אם מצטרפים לקרן פנסיה מסוג החדשות. תקנות מס הכנסה אוסרות זאת.
החוסכים בקופות גמל לתגמולים ו/או לפיצויים
מומלץ לפניהם חד-משמעית להצטרף לתוכנית הפנסיה החדשה. הם לא יוכלו להעביר את הכספים שנחסכו בקופת הגמל אל תוכנית הפנסיה החדשה, שכן בהחלטת הממשלה מסוף מרס 1995 נקבע כי לא תתאפשר הפקדת סכומים חד-פעמיים בתוכנית החדשה.
חסרי תוכנית ביטוח פנסיוני כלשהי
מי שלא עשו עד כה דבר לביטוחם הפנסיוני - מומלץ לפניהם מאד להצטרף לאחת מקרנות הפנסיה מסוג החדשות – אלה שנולדו בשנת 1995 או מאוחר יותר.
בהכללה - לא כדאי לעשות שילוב בין תוכנית הפנסיה החדשה לבין תוכניות חברות הביטוח
רוב סוכני הביטוח כוללים במרכולתם גם את התוכנית החדשה של קרנות הפנסיה. עם זאת הם מפעילים את כל כוחם ודמיונם כדי לשכנע את המבוטחים לחלק את כספם בין תוכנית פנסיה לבין תוכניות בחברת ביטוח - ביטוח מנהלים, או תוכניות אחרות של ביטוח חיים. אף יש בין סוכני הביטוח מעטים שממליצים על ביטוח מנהלים בלבד. כאשר מדובר בחברי קרנות הפנסיה הותיקות, ראוי לדחות את נסיונם זה במלוא התוקף, שכן הותיקים יכולים להמשיך וליהנות מתוכנית הפנסיה הותיקה המצוינת, וכמעט תמיד – אם לא יגדילו את שכרם המבוטח מעבר ל-2% לשנה בממוצע – מצבם יהיה טוב יותר מאשר בכל תוכנית אלטרנטיבית. בקרנות מקפת ו-ק.ג.מ. ההגבלה של 2% בגידול השכר אינה קיימת. כאשר מדובר בקרנות הפנסיה החדשות, כדאי לחבריהן לנצל את זכותם במלואה לבטח את מלוא שכרם בקרן הפנסיה, ורק אם הוא גדול יותר מהתיקרה - ייאלצו להשתמש בתוכניות אלטרנטיביות.
כאשר מדובר בבעלי פוליסות ביטוח מנהלים ותיקות - כדאי להציץ בסעיפים שלעיל אשר מוקדשים להן, ונוסיף: אם הפוליסות הותיקות אינן יכולות לקלוט כספים חדשים – פרמיה גדולה יותר - (הואיל והן מסוג "ביטוח מעורב"), אין בכלל ספק שכדאי להפנות את ההפרשות היתרות אל תוכנית הפנסיה החדשה. אם מדובר בתוכנית גימלא ותיקה (שנולדה בשנת 1990 או מוקדם יותר), לא ניתן להמשיך להפריש אליה, ובמקביל להפריש לקרן פנסיה מסוג החדשות (יש לבחור בין המשכת פוליסהת הגימלא ברמת הפרמיה הנוכחית, לבין הקרן פנסיה חדשה שאליה ניתן יהיה להפנות פרמיה גדולה – עד 3,090 ₪ בחודש), עקב איסור בתקנות מס הכנסה. במלים אחרות - אל תוכניות חברות הביטוח כדאי להפנות כספים בנסיבות דחוקות בלבד. כאן חשוב להזכיר כי סוכן ביטוח מתומרץ על ידי גופי הביטוח (חברות ביטוח וקרנות פנסיה), בסדר הפוך לכדאיות התוכניות למבוטח, ולכן כדאי להתייחס בחשדנות אל המלצות סוכני הביטוח.
קרנות הפנסיה מסוג "כללית" צפויות להיות טובות יותר מפוליסת קצבה של ביטוח מנהלים, אך לא מקופות גמל לתגמולים ולפיצויים או מפוליסה הונית.
סביר להניח כי לחברי קרנות הפנסיה החדשות שמשכורתם עולה על תיקרת המשכורת שניתן לבטח בקרן פנסיה המקבלת אג"ח ממשלתיות טובות, כדאי יהיה לבטח בתוכנית פנסיה משלימה ("כללית") את חלק שכרם העולה על התיקרה, רק אם ינצלו תחילה את הזכות להפריש אל קופת גמל לתגמולים ולפיצויים או לפוליסה הונית (להלן – קופת גמל). משמע לא כדאי להפריש לקרן פנסיה משלימה, אלא לאחר שמנצלים את הטבות המס האפשריות בקופת גמל. לפני שבוחרים בקרן פנסיה "כללית", חשוב מאד לוודא כי דמי הניהול יהיו נמוכים. לפי תקנות מס הכנסה קרן כללית אינה רשאית לנכות דמי ניהול מהפרמיה, אך היא רשאית לנכות עד 2% לשנה מהיתרה הצבורה. צריך לרחוק ת"ק פרסה מקרן שמנכה יותר מ-1.25% לשנה מהיתרה הצבורה. סביר להניח שקרן פנסיה מקיפה מהסוג הטוב יותר, לא תוותר על אדם שרוצה לבטח אצלה גם בתוכנית הקרן הכללית, רק מפני שהיא חומדת את כספו כדי הטלת דמי ניהול העולים על 1.25% לשנה מהיתרה הצבורה.
באילו נסיבות כדאי להפנות כספים לחברת ביטוח
תמיד כמעט כדאי לחמוק מתוכניות חברות הביטוח שיש בהן מרכיב חיסכון, ואשר החלו את חייהן בשנת 1991 ואילך. אם רוצים לחסוך - ואין אפשרות להפנות את הכספים לתוכנית הפנסיה החדשה - עדיף לחסוך בקופת גמל על פני חיסכון בחברת ביטוח. ניתן למצוא קופת גמל שדמי הניהול במסגרתה הרבה יותר נמוכים מדמי הניהול בחברת ביטוח, ואשר תשואתה אינה נמוכה.
אם זקוקים לביטוח נוסף למקרה פטירה או לביטוח אובדן כושר עבודה נוסף (נוסף לאלה שבתוכניות הפנסיה המקיפה לותיקים ולחדשים, אשר היקפם במסגרתן גדול בדרך כלל), ניתן לרוכשם בחברת ביטוח. ניתן לרכוש ביטוח ריסק טהור (למקרה פטירה) בלי להוסיף עליו חיסכון ו/או תוכנית ביטוח אחרת, ניתן לרכוש ביטוח אובדן כושר עבודה בלי להוסיף עליו תוכנית אחרת כלשהי, ואם מעונינים בתוספת של שניהם - ניתן לרוכשה בפוליסה אחת. ראוי להקפיד שהתעריפים יהיו נמוכים (בדומה לתעריפי "ספיר", "שביט" או "אור". בביטוח אובדן כושר עבודה התעריפים זהים כמעט בכל חברות הביטוח.
מומלץ לדחות הצעה של סוכן ביטוח אשר לפיה ייבחר בקרן פנסיה מסלול עתיר זיקנה (=ממעיט ביטוחי פטירה ו/או נכות) וביטוחי הפטירה ו/או הנכות יירכשו בחברת ביטוח. העלות הפנימית של ביטוחי הפטירה והנכות בקרן פנסיה קטנה מעלות אלה בחברת ביטוח.
ההמלצות תקפות לגבי שכירים, עצמאים ובעלי שליטה
יש שכירים רבים המפרישים מחלק של שכרם סכומים שאינם במסגרת יחסי עובד-מעביד, ואשר אינם מתיחסים לחלק המשכורת שממנו גם המעסיק מפריש. סוכני הביטוח ממליצים לפניהם להפקיד סכומים אלה בתוכניות חברות הביטוח כדי לקבל הטבות מס. אותן הטבות מס בדיוק – או גדולות יותר - הם יקבלו גם בתוכנית הפנסיה החדשה (והישנה), כך שאין להם כל סיבה לחשוב שמקומם הטבעי של כספים אלה הוא בחברת הביטוח, וכל המלצותינו לעיל לגבי כספים הנובעים מיחסי עובד-מעביד, תקפים גם לתחום זה. באשר לשכירים-בעלי-שליטה: כל המלצותינו לגבי שכירים ועצמאים חלות גם על כספי ההפרשות המוכרים כהוצאה לצורך מס לחברה, וגם על הכספים המהנים בטובות הנאה במס במסגרת האישית שלהם. אף נוסיף כי הטבות המס לבעלי שליטה גדולות יותר אם הכספים מופנים לקרן פנסיה (ולפוליסת קצבה בחברת ביטוח), מאשר לקופת גמל (ובכלל זה – פוליסה הונית).
כאשר מקבלים המלצות - לתבוע אותן בכתב
סוכן ביטוח הוא בעל ענין אשר האינטרסים שלו מנוגדים לאינטרסים של המעונין בביטוח פנסיוני. הוא מרוויח יותר בתוכניות של חברות הביטוח מאשר בתוכנית פנסיה. מומלץ מאד לכל מי שמתיעץ עם סוכן ביטוח - מרצונו של המתיעץ או בשל הנחיית המעסיק - לתבוע במפגיע כי כל המלצותיו של הסוכן, וכל השיקולים של "לכאן ולכאן" יועלו על הכתב. סוכני הביטוח נמנעים מהדבר באופן שיטתי, וזאת בשל העובדה שקל יהיה לתובעם על יעוץ קלוקל אם הבחירה של העובד תהיה תוצאת יעוץ הסוכן. יועץ צריך להיות מסוגל לעמוד מאחורי המלצותיו, ואם הוא אינו מרשה לעצמו להעלותן על הכתב, ופוטר את עצמו בתואנה ש"הבחירה היא שלך, ואני רק מציג לפניך את האפשרויות", היה בטוח כי את עיקר היעוץ לא קיבלת, וכי קרוב לודאי שקיבלת יעוץ שמתאים אולי לאינטרסים של סוכן הביטוח, אך לא לך.
כאשר נעזרים בסוכן ביטוח, לתבוע ממנו גם השוואה כלכלית – בכתב
סוכן ביטוח אינו מציג למבוטחים לעולם השוואה כלכלית. במקרה הטוב הוא מציג השוואה שמתחזה לכלכלית, שאת בעיתיותה ניתן להציג באופן סכמטי, כך:
תוכנית א' תוכנית ב' הפנסיה או הקצבה בגיל 67 5,000 ₪ 2,000 ש"ח סכום החיסכון בגיל 67 200,000 ₪ 500,000 ₪ פנסית נכות או פיצוי חודשי אובדן כושר 5,000 ₪ 8,000 ₪ פנסית שאירים או ביטוח חד-פעמי בפטירה 6,000 ₪ (פנסיה) 600,000 ש"ח (חד-פעמי)
לאדם שאינו מומחה לביטוח פנסיוני אין מושג קלוש איזו מבין התוכניות הנ"ל - א' ו-ב' - בעלת ערך כלכלי גדול יותר. סוכן הביטוח יאמר לו כי הבחירה בין שתי התוכניות תלויה בטעמיו. נכון שבסופו של דבר האדם יחליט על בסיס טעמיו, אך במכלול שיקוליו, גם הממד של הכדאיות הכלכלית אמור להיכלל בטעמיו. רשאי אדם להיות במצב של אמירה כזו: תוכנית א' אומנם מוצאת חן בעיני יותר מתוכנית ב' מבחינת המבנה, אך אם יתברר לי כי תוכנית ב' נותנת בחישוב כלכלי יותר מאשר תוכנית א' – אעדיף את ב'. לא ניתן כאן את התשובה מי מהן כדאית יותר מבחינה כלכלית – למטלפנים אלינו – תינתן התשובה. (טל. 5757117-03) אין בזה משום רצון לדחוק לרכישת יעוץ מאיתנו, אלא רצון לדעת כמה אנשים קראו מאמר זה. כמובן – התשובה בטלפון תינתן חינם.
באיזו מבין קרנות הפנסיה מצויה תוכנית הפנסיה החדשה הטובה ביותר
קרנות הפנסיה דומות מאד זו לזו, וניתן לומר כי הן שוות-ערך מבחינה כלכלית. מדברים הרבה על תשואות, אך לדעתנו לא כדאי ליחס חשיבות מכרעת לענין התשואות, אלא אם רואים עקביות קיצונית לכאן או לכאן: אם אנו מגלים – באתר האוצר – כי קרן פנסיה מציגה תשואות גרועות במשך שנים באופן עקבי – הגיוני כי נרצה לחמוק ממנה. אך אם היא עשתה תשואות לא טובות בממוצע ב-5 השנים האחרונות, אך בשנתיים האחרונות מתוכן התשואה הייתה יפה – אין, לדעתנו סיבה טובה לחמוק ממנה. אם נגלה כי קיימת קרן פנסיה שבעקביות משיגה תשואות יפות, אך סטיית התקן שלה גדולה – ייתכן שאיננו אמורים להתלהב ממנה – אלא, אולי, אם כל האחרות מציגות תשואות גרועות. בכל מקרה – לא לקבל החלטה בלי לבחון את התשואות ב-5 השנים האחרונות ומבלי לתת משקל לסיכונים שהקרן לוקחת – הן לפי סטיית התקן, הן לפי התחלקות השקעותיה בין סוגי ההשקעות השונים. ומהי אמת המידה שאמורה להיות המשפיעה ביותר ? - דמי הניהול. מיד, כמובן, יקפוץ כמעט כל אדם המבין בכלכלה, ויאמר: מי בוחר לפי דמי ניהול ? – חשוב לדעת מהי התשואה נטו. הרי ייתכן שקרן מנכה דמי ניהול נמוכים, אך תשואותיה נמוכות, ובסך הכל היא רעה לחבריה. וייתכן מקרה הפוך: קרן לוקחת דמי ניהול מרקיעי שחקים, אך תשואותיה יפות מאד, והיא נותנת לחבריה הרבה מאד – גם לאחר ניכוי דמי הניהול הגדולים. הכלל החשוב ביותר: אם אתה קשור בקבוצה אשר זכתה לתנאים מיוחדים בקרן פנסיה זו או אחרת – מקום עבודתך או ארגון שאתה משתייך אליו – קרן הפנסיה הזאת – הכדאית לך יותר מהאחרות. מקומות עבודה רבים יצרו קשר עם קרן פנסיה מסוימת זו או אחרת – ולפני ההתקשרות ערכו או לא ערכו תחרות בין הקרנות – והשיגו תנאים מיוחדים. ההתקשרות הזאת אינה חובקת ואינה חונקת – כל עובד ממשיך להיות רשאי להתקשר עם קרן פנסיה אחרת כלבבו. הקשר בנוי על יחסי תועלת הדדיים: קרן הפנסיה מבטיחה תנאים מיוחדים לחברי הקבוצה המסוימת, ובכך הופכת להיות מושכת עבורם, והמשתייכים לקבוצה יודעים כי בקרן זו יש להם תנאים הטובים ביותר. דרך אגב – לא צריך להיות קבוצה גדולה מאד כדי להשיג תנאים טובים – 100 אנשים ואף פחות מזה יכולים לעשות גדולות. כאן ראוי להדגיש כי חברות שאינן אוהבות ליצור קשר מחייב עם קרן פנסיה או חברת ביטוח, אינן צריכות לחשוש מקשר זה, הואיל ובמסגרת ההתקשרות אין שום דבר שכובל אותן לעשות כך או אחרת. זאת ניתן ללמוד גם מן העובדה שקבוצת עובדים שיוצרת קשר עם קרן פנסיה מסוימת מגלה שקרן הפנסיה או קרנות הפנסיה שעימן היו העובדים - או חלק מהעובדים – קשורים קודם לכן, מציעה לעובדים שיישארו במסגרתה , אותם תנאים שהושגו מהקרן שנבחרה לקשר המיוחד. הן פשוט אינן רוצות להפסיד את לקוחותיהן.
בתחרות בין קרנות הפנסיה אפשר להגיע להחזר של 4% מדמי הניהול הנגבים מהפרמיה, שהם 6% לכל היותר, משמע לקבל החזר של שני שלישים. בנוסף לזה ניתן לקבל החזר של 0.25% לשנה מדמי הניהול מהיתרה הצבורה, שהם 0.5% לשנה מהיתרה הצבורה, משמע לקבל בחזרה מחצית מדמי הניהול מהצבירה. כדאי להישמר מפני הרעיון שקרנות הפנסיה – וחברות הביטוח שהן הבעלים של הקרנות - מאד אוהבות, לתרגם את דמי הניהול המוחזרים לביטוחים שניתנים ע"י חברת ביטוח במקום ההחזר של דמי הניהול כנ"ל. מבדיקות שערכנו עולה כי תמיד כמעט יש פער משמעותי בין דמי הניהול שמוצהר כי הם מוחזרים, לבין טובת ההנאה הנרכשת בחברת הביטוח ע"י קרן הפנסיה בסכום דמי הניהול שעליו הוצהר. מומלץ כי דמי הניהול המוחזרים יצורפו ליתרה הצבורה – זו המיועדת לפנסיה לעת זיקנה. למי שמשתייך לקבוצה קטנה – של 5 עד 50 איש – מומלץ גם כן להתמקח עם קרנות הפנסיה על דמי הניהול, וככל שהקבוצה קרובה יותר אל 50, מתרבים הסיכויים להשיג הנחה גדולה ולהגיע להחזר של 4% ו-0.25% כנ"ל. גם יחידים שצברו סכום יתרה צבורה בקרן הפנסיה – של עשרות אלפי שקלים – עשויים לגלות כי איום על קרן הפנסיה שיעזבו אותה יוביל להנחה שעשויה להגיע גם-כן ל-4% מהפרמיה ו-0.25% מהיתרה הצבורה.

<