:בעמוד זה
דבר ראשון - קרן פנסיה	.1
לשכיר	.2
לעצמאי	.3
לבעל שליטה	.4
דבר ראשון - קרן פנסיה
אדם שאינו מבוטח כיום בקרן פנסיה או בחברת ביטוח - אם הוא שכיר או עצמאי או "בעל שליטה" - ייטיב עם עצמו אם יפנה פרמיה של עד 3,090 ש"ח ( נכון לשנת 2007 ) בחודש אל קרן פנסיה.
לשכיר
לשכיר - ינהג באופן הבא: יפנה פרמיה של עד 3,090 ש"ח בחודש אל קרן פנסיה. זוהי תקרת ההפרשות לקרן הפנסיה החדשה המחושבת לפי 20.5% מפעמיים השכר הממוצע במשק בשנת 2007 - 15,074 ₪. הסכום יכול לנבוע משיעור הפרשה של השכיר ושל מעסיקו מהשכר, בשיעור כולל של – 17.5% או 19.83% או 18.33% ויתכן גם 20.5% - לפי השיעור הנהוג במקום העבודה.
הטבות המס של ניכוי או זיכוי ממס (סעיפים 45א ו-47 לפקודה):
לזיכוי ממס (ס' 45א) – הזיכוי לקרן פנסיה הוא 35% מהפרשת העובד (לביטוח מנהלים/קופת גמל הזיכוי הוא 25% ) שהיא עד שיעור הפרשה של 7% מהשכר אך לא יותר משכר של 7,200 ₪.
לניכוי ממס (ס' 47) – שכיר יוכל לקבל ניכוי ממס אם הפריש מהשכר שאיננו לגמל. אם המדובר בעמית רגיל המפריש לקצבה או ב"עמית-יחיד" ( "עמית יחיד" הוא מי שנולד לפני 1961 או זכאי לפנסיה תקציבית בגין המשכורת השוטפת) המפריש למסלול קיצבתי או הוני, יוכל לקבל ניכוי להפרשה של עד 5% משכר שאיננו לגמל של עד 7,200 ₪ (אך לא יותר משכר כולל של 28,800 ₪ בניכוי השכר לגמל , כלומר מי ששכרו לגמל מעל 28,800 ₪ לא יוכל ליהנות מהניכוי ).
אם שכיר מפנה לקרן פנסיה (יחד עם מעסיקו), הפרשות בסכום העולה על 3,090 ₪ (20.5% משכר 15,074 ₪ או 19.83% משכר 15,580 ₪, או 18.33% משכר 16,855 ₪, או 17.5% משכר 17,658 ₪, או צירוף אחר של שיעור ושכר שמכפלתם מולידה 3,090 ש"ח), יפנה את ההפרשות מחלק נוסף של השכר - עד 7,200 ₪ שהם התיקרה ההונית - והעובד רשאי כיום להפריש עד 7% במקום 5% בעבר - והמעסיק רשאי להפריש עד 7.5% במקום 5% בעבר - ושיעורים אלה כוללים גם אובדן כושר עבודה - וכן 8.33% לפיצויים – כל אלה יופקדו בקופת גמל בנקאית - או דמוית בנקאית – או בפוליסה הונית בחברת ביטוח. אם יש שכר נוסף לזה המבוטח בקרן פנסיה ובקופה הונית, ההפרשות מיתרת השכר יופנו לפוליסת קצבה בחברת ביטוח או לקרן פנסיה "כללית". (בשיעורים של עד 7% ועד 7.5% כנ"ל, ועד 8.33% לפיצויים). השכר המרבי לשכיר אשר אינו מחויב במס הכנסה על הפרשות תגמולי המעביד, הוקטן החל משנת 2005 לפי ארבעה מהשכר הממוצע במשק (בשנת 2007 – 30,148 ש"ח), בעוד שעד אז הוא היה בגודל פי 5 מהשכר הממוצע במשק. לא יהא טעם להפריש מחלק שכר העולה על סכום מרבי זה אלא אם יוקטן השכר לגמל, תוך הגדלת שיעורי ההפרשות, כלומר – לדוגמה – במקום להפריש משכר של 45,222 ₪ 5% ת.עובד ו-5% תגמולי מעביד ו-8.33% פיצויים-מעביד, יופרש משכר של שני שלישים מהשכר המקורי, דהינו משכר 30,148 ₪ לפי 7.5% ת. עובד, 7.5% תגמולי מעביד, 8.33% פיצויים-מעביד, וכן הפרשת פיצויים 8.33% משכר בגודל שליש – בסכום 15,074 ₪ (וזה יהווה השלמה להפרשת 8.33% מהשכר 45,222 ₪). מתכונת ההפרשות האופטימלית לשיעורי הפרשה : 7% ע"ח העובד, 7.5% תגמולים ע"ח המעסיק, 8.33% פיצויים ע"ח המעסיק. ההפרשה לביטוח אובדן כושר עבודה אינה מותרת בנוסף להפרשת המעסיק של 7.5% לתגמולים, אלא מתוכה. מתכונת הפרשות זו מומלצת גם למי שהיתה נהוגה לגביהם מתכונת העבר של 5%, 5%, 8.33% (עם או בלי עוד עד 2.5% עבור ביטוח אובדן כושר עבודה). אם המעסיק אינו רוצה בכך הואיל ואינו רוצה לשלם יותר, עדיף שישלם 7.5% משני שליש של המשכורת מאשר ישלם 5% מהמשכורת המלאה. העובד ישלם במקביל אף הוא 7.5% משני שליש המשכורת. בנוסף ישלם המעסיק פיצויים משני שליש המשכורת. אם תיבחר המתכונת של שני שליש מהמשכורת, יהא צורך להפריש בנוסף פיצויים משליש המשכורת אל פוליסה הונית נוספת, או אל קופת גמל בנקאית או דמוית בנקאית. שינוי שיעורי ההפרשה אינו חשוב במקרה שהשכר המבוטח 7,200 ₪ או פחות. תהא לו תרומה בתחום הטבות מס כשהשכר גדול יותר מ-7,200 ₪, ותהא לו חשיבות גדולה מאד ככל שהשכר גדול יותר מ-30,148 ₪. בכל המקרים שבהם כדאי להפריש משני שליש השכר 7.5%+ 7.5% + 8.33% ממנו, צריך יהיה להפריש בנוסף עוד 8.33% פיצויים משליש השכר. ראוי לציין כי מי שכבר מחזיק בתוכניות שמקבלות 5% + 5% (עם או בלי תוספת של 8.33%) – לא תמיד הוא יכול לשנות למתכונת של 7.5% + 7.5%. לסיכום, מבנה מערך הביטוח הפנסיוני האופטימלי יהא: לקרן פנסיה - משכר של 15,074 ₪ לפי שיעור הפרשות של 20.5%, או שילוב של שיעורים אחרים ושכר אחר, ובלבד שסך ההפרשה לא יעלה על 3,090 ₪ ; לקופה הונית - משכר של 7,200 ש"ח; לפוליסת קצבה - משכר של 7,874 ש"ח.
לעצמאי
לעצמאי - כדאי לו להפנות פרמיה של עד 3,090 ש"ח בחודש אל קרן פנסיה. הטבות המס של ניכוי או זיכוי ממס ( סעיפים 45א ו 47 לפקודה ) הן עד 16% משכר של 10,200 ₪ לעמית שאיננו עמית מוטב ועד 16% משכר של 14,400 ₪ לעמית מוטב. ("עמית מוטב" – עמית ששילם לתוכנית מסוג קצבה סכום של 16% לפחות משכר ממוצע במשק. בשנת 2007 – 16% מ-7,537 ₪ שהם 1,206 ₪ לחודש, לפחות).
לזיכוי ממס (ס' 45א ) – הזיכוי לקרן פנסיה הוא 35% מהפרשת העצמאי (לביטוח חיים/קופת גמל הזיכוי הוא 25% ) שהיא עד שיעור הפרשה של 5% מההכנסה אך לא יותר מהכנסה של 10,200 ₪. אם המדובר בעצמאי - שהוא "עמית-מוטב" – כלומר ששילם 1,206 ₪ לחודש לפחות למסלול קצבה - יוכל לקבל זיכוי בשיעור של 35% מהפרשתו לקרן פנסיה בגין הפרשה של עד 5% מהכנסה של 14,400 ₪.
לניכוי ממס (ס' 47) – עצמאי שאיננו עמית-מוטב יוכל לקבל ניכוי ממס עד 11% מהכנסתו, עד תקרת הכנסה של 10,200 ₪. אם המדובר בעמית רגיל המפריש לקצבה או ב"עמית-יחיד" (עמית שנולד לפני 1961) המפריש למסלול קיצבתי או הוני יוכל לקבל ניכוי להפרשה של עד 7% מהכנסתו – עד הכנסה של 10,200 ₪. אם יפקיד בקופת גמל לקיצבה בשיעור העולה על 12% ועד 16% יוענק ניכוי נוסף של 4% משכר מרבי של 10,200 ₪ .
אם מדובר בעצמאי שהוא "עמית-מוטב", יוכל לקבל ניכוי משכר מוגדל של עד 14,400 ₪. במקרה זה נחלקת ההכנסה לשני רבדים: רובד ראשון – הכנסה של עד 7,200 ₪ המופרשים לקיצבה - יקבל העצמאי ניכוי של 11%, ברובד השני של הכנסה נוספת של עד 7,200 ₪ יוכל העצמאי המוטב - לקבל ניכוי להפרשה של 7%. אם יפקיד סכומים בקופת גמל לקיצבה בסכום העולה על 12% מהכנסתו הנוספת ועד 16%, יוענק ניכוי נוסף של עד 4% נוספים מהכנסתו הנוספת.
לבעל שליטה
לבעל שליטה – על מנת שההוצאה של החברה תוכר לצורך מס יש להפריש למסלול קיצבתי או לקופת גמל לפיצויים. הפרשת המעביד המקסימלית המוכרת לחברה היא 8.33% מסכום תקרת הפיצויים שהיא בשנת 2007 – 10,220 ₪ , כלומר הפרשת מעביד של 851.67 ₪ . ישנם שני אופנים להפרשות של בעל שליטה - אם השכר 12,167 ש"ח או יותר – ניתן להפריש תגמולים משכר של עד 12,167 ₪, לפי 7% ע"ח החברה (פרמיה של 852 ₪) ו-7% במקביל ע"ח בעל השליטה (פרמיה של 852 ₪), ובעת הפרישה מן החברה תהא זכות לפיצויים פטורים ממס בגודל שכר אחרון, אך לא יותר מתקרת הפיצויים שהיא כיום 10,220 ש"ח, לכל שנת ותק. אם השכר קטן יותר מ-12,167 ₪, ייתכן שיהיה לבעל השליטה כדאי יותר להפריש לפי מודל אחר: 8.33% פיצויים ע"ח החברה, משכר של עד 10,220 ש"ח, ו-12% - במסגרת הדוח הפרטי של בעל השליטה למס הכנסה - 7% כזיכוי לפי סעיף 45א ו 5% לפי סעיף 47 - מהשכר אך לא יותר משכר של 7,200 ₪ שהוא תיקרת ההכנסה המזכה לשכיר.
עם זאת כדאי להשלים את סכום ההפרשה לקרן פנסיה לסכום של 3,090 ₪ ( לפי המודל הראשון – כאשר החברה תשלם 7% משכר של 22,071 ₪ והעובד ישלם 7% מאותו שכר ), למרות שהפרשת המעביד/החברה מעבר ל 851.67 ₪ אינה מוכרת לחברה כהוצאה למס. הנימוק לכך הוא שלמרות שההוצאה אינה מוכרת לחברה, המס יהיה בהתאם למס החברות – בשנת 2007 29% - בעוד שאם הפרשת המעסיק תשולם לעובד כתוספת במשכורת או כדיבידנד לאחר מס החברות, יהיה המס הכולל גבוה יותר ויגיע ל-48% בשנת 2007.